לכידות חברתית בתוך מזרח תיכון בוער

המאמר פורסם לראשונה בעיתון "מקור ראשון"

 

עלייתה של תנועת האחים המוסלמים לשלטון במצרים מעמידה את מדינת ישראל במצב צבאי ומדיני קשה. אמנם, הסכם השלום בין שתי המדינות עדיין תקף, אך ישראל תיזהר עוד יותר בתגובותיה מול ירי פלשתיני מרצועת עזה מתוך החשש להרגיז את שכנתנו הדרומית. העומדים בראש ההנהגה במצרים שייכים אידיאולוגית לתנועה אחות של ארגון חמאס בעזה. רוח גבית תקיפה של מוחמד מורסי וחבריו תחזק את הצדדים הסרבניים ברשות הפלשתינית, ושיתוף פעולה או מו"מ בין ישראל לבין אבו מאזן נראה היום כדבר בלתי אפשרי.

מעבר לשתי הסכנות המיידיות הללו ראוי לחשוש גם מהשפעת המצב החדש על ממלכת ירדן, בה קיימת גם כן תנועה חזקה של 'האחים המוסלמים', שכבר כיום מהווים אלטרנטיבה שקטה לשלטון המלוכני. התחזקות הולכת וגוברת של התנועה האחות במצרים תחזק את הפלג הירדני שלה, ותערער או אף תפיל את המשטר הירדני שנחשב ידידותי, יחסית, לישראל. גם אם תרחיש חמור זה לא יקרה, ברור לחלוטין כי עבדאללה השני יצטרך לגלות התחשבות רבה יותר בכוחם של האחים בממלכתו, מציאות שתוביל בהכרח לנסיגה הדרגתית מהיחסים הסבירים שיש לעמאן עם ירושלים.

מציאות בה ישראל מוקפת בגורמים אסלאמיים או במדינות בעלות אוריינטציה דתית, תעצים בהכרח את הרטוריקה האנטי-ישראלית ותגדיל את הסיכוי להתגברות הטרור או אף למלחמה אזורית בעשורים הקרובים. האסלאם, מעצם מהותו, לעולם לא ישלים עם ממלכה או מדינה אחרת במה שהוא רואה כשטחו ההיסטורי, וישאף לחסל אותה כמו שעשה צלאח א-דין לממלכת ירושלים הצלבנית.

חוסר ההשלמה הזה, גם אם לא יצא לפועל באופן חסלני כבר בעתיד הקרוב, יקשה על ישראל להגיע לתיאומים שקטים עם שכנותיה ויגדיל את התמיכה הצבאית והכלכלית לה זוכים ארגוני הטרור האסלאמים שפועלים באזורנו, בדגש על אל קעידה הסוני ותנועת חמאס ובנותיה הרעיוניות בעזה.

למרות הבשורות המרות הללו, נראה כי בידודה המדיני המתגבר של ירושלים בתוך המזרח התיכון יכול להפוך למנוף רב עוצמה, שיחזק את ישראל. לשם כך על המדינה לצאת למתקפת הסברה משמעותית, שתברר לעמי אירופה כמו גם לידידינו בארה"ב כי בתוך ים השנאה האנטי מערבי הגועש באזור, ישראל היא אי של שפיות ויציבות מדינית, ביטחונית וכלכלית.

ניהול מדיניות מסוג זה מחייבת את משרד החוץ לפעול בשורה אורכה של מישוריים הסברתיים שיבררו למדינות אירופה, ארה"ב סין ורוסיה כי האסאלם לעולם לא ישלים עם סוגי השקפות עולם ומשטר ששונים ממנו, ומבחינתו כל התקדמות מדינית או הסכם הוא רק תחנת ביניים בדרך לאיסלום העולם בכוח החרב.

בנוסף יש לציין, כי התקדרותם המשמעותית של שמי המזרח התיכון מחייבת גם את מנהיגי התנועות והמפלגות בישראל להיערך מדינית ופוליטית מחדש. יש לפעול בצורה מיידית להקטנת השסעים בחברה הישראלית, להגיע להסכמה לאומית רחבה על גבולותיה העתידיים של ישראל וכן לפתור ברוחב לב את סוגיית גיוס החרדים לצה"ל ופערי ההכנסה בחברה.

רק לכידות חברתית תאפשר למדינה להתנהל בגמישות מול גלי השנאה שמתחילים לאפוף אותה.